במהלך שנת 2008, השיק מפתח התוכנה הגרמני ארמין היינריך את אפליקציית “I Am Rich” (אני עשיר) בחנות האפליקציות של אפל. כל מהותה ומטרתה הייתה להציג את רוכשיה כאנשים אמידים ובעלי מעמד גבוה, כשהאפליקציה אינה סיפקה אף כלי או ערך מוסף, והציגה רק אבן חן אדומה ומבריקה שכשלוחצים עליה מופיע המשפט הבא: "I am rich I deserv it, I am good, healthy & successful" (אני עשיר, אני ראוי, אני טוב, בריא ומוצלח).
מחירה של האפליקציה עמד על הסכום המקסימלי אותו מתירה אפל להגדיר, 999 דולרים (מחיר השווה ערך לכ-1,359 דולרים בשנת 2022). "I Am Rich" אמנם הוסרה מחנות האפליקציות פחות מיממה מרגע יציאתה אל האור, אך במשך אותן שעות הספיקו כ-8 משתמשים לרכוש אותה, כששניים מתוכם טענו כי עשו זאת בשגגה.
לדברי היינריך, האפליקציה הייתה למעין יצירת אמנות אשר נועדה להציג ולבחון את טבעו של האדם. הסברו של מפתח האפליקציה אינו סיפק את הקהל הרחב, אשר טען כי מדובר בתרמית מתוכננת בקפידה, הנועדה להרחיב את כיסו של היינריך.
חזרה לימנו
מדוע שבנו להתעסק באפליקציית "I am Rich", כ-15 שנים לאחר השקתה? זאת בעיקר בשל העובדה כי בעולמנו כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-V הכחול, נראה כי ההיסטוריה הולכת וחוזרת על עצמה.
בימנו אנו, מוכנים לשלם המשתמשים בטוויטר ובפלטפורמות השונות של מטא עשרות שקלים בחודש על הזכות לצרף V כחול לחשבונם, אשר היה עד לאחרונה כלי לאפיון חשבונות של ידוענים ומשפעינים.

כך נראה ה-V הכחול במטא. (קרדיט: אתר מטא)
בפועל, ה-V הכחול מספק לרוכשיו יכולות מוגבלות ביותר, שאינן תואמות את מחירו הגבוה. עם זאת, מיליוני משתמשים ברשתות החברתיות מוכנים לשלם את אותו הסכום, זאת רק כדי להציג עצמם כמשפיעים ובעלי ממון.