הבינה המלאכותית ש"מדברת דולפינית": המודל של גוגל שמפענח את שפת הדולפינים

favorite favorite שמור במועדפים

שיתוף פעולה בין חוקרי יונקים ימיים ומומחי בינה מלאכותית הביא לפיתוח מודל מהפכני שמצליח להבין את שפת הדולפינים. מה המשמעויות הטכנולוגיות, המדעיות והאתיות של פריצת הדרך הזו – ולמה זה חשוב גם לעולמות השיווק, התקשורת וה-AI?
מודל חדש שפיתחה גוגל בשיתוף חוקרי יונקים ימיים – בשם DolphinGemma – מציג פריצת דרך חסרת תקדים: הבנה וניתוח של התקשורת בין דולפינים. המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית כדי לתרגם רצפי קולות של דולפינים לדפוסים מובנים, תוך שהיא מדמה את שפתם כמעין "שפה זרה" שניתן ללמידה. מעבר לחשיבות האקולוגית והמדעית, למהלך יש השלכות רחבות גם על עתיד הבינה המלאכותית, ניתוח שפה טבעית (NLP), ואפילו מודלים עתידיים לשיווק מבוסס תקשורת בלתי-מילולית.

המהפכה של DolphinGemma: להבין שפה שמעולם לא דוברה על ידי אדם
במשך עשרות שנים, מדענים ניסו לפענח את שפת הדולפינים – אחת ממערכות התקשורת המורכבות ביותר בעולם החי. לדולפינים יש יכולת להפיק ולזהות מגוון עצום של צלילים, הכוללים "קליקים", שריקות וצלילים רציפים. אבל למרות הניסיונות, ההבנה האנושית של השפה הזו הייתה מוגבלת.

כאן נכנסת לתמונה DolphinGemma, מודל בינה מלאכותית שפותח על ידי Google DeepMind בשיתוף עם חוקרים מה-SETI Institute ו-HabitatX. המודל משתמש בגישה של למידת שפה טבעית, כפי שנעשה במודלים כמו GPT, אך במקום טקסטים – הוא מאומן על קטעי שמע של דולפינים.

 
איך DolphinGemma עובדת? השוואה בין שפות אנושיות לשפה ימית
המודל מאומן על כמויות גדולות של הקלטות תקשורת בין דולפינים שנאספו במשך שנים. בדומה למודלי שפה כמו GPT, DolphinGemma לומדת לזהות רצפים חוזרים של "מילים", "משפטים" ו"תבניות" בשפה של הדולפינים, אך בפורמט של גלי קול, לא טקסט.

דגשים טכנולוגיים בולטים:
🧠 למידה בלתי-מונחית (unsupervised learning): המודל לא נדרש לתרגומים אנושיים מראש – הוא מזהה תבניות באופן עצמאי.
🔊 ניתוח קולי עמוק (bioacoustic AI): המערכת מזהה לא רק צלילים, אלא גם הקשרים – למשל, אילו צלילים מופיעים בזוגות, באילו הקשרים התנהגותיים, ובאיזה תדירות.
🌐 קונטקסט סביבתי: המודל לומד גם ממידע נלווה – התנהגות הדולפינים בזמן התקשורת, מיקומם במרחב ועוד.


 
למה זה כל כך משמעותי? לא רק ביולוגיה – גם עתיד התקשורת האנושית

היישומים של טכנולוגיה כזו חורגים הרבה מעבר לעולם הימי:

פריצת דרך במדעי השפה והתקשורת
אם בינה מלאכותית מסוגלת ללמוד שפה זרה לחלוטין – ללא תרגום, ללא מילון, וללא בסיס משותף – זה משנה את הדרך בה נבין בעתיד שפות אנושיות אבודות, דיאלקטים מקומיים, ואפילו תקשורת בלתי מילולית בין בני אדם.

השפעה על מודלים של NLP ושיווק מותאם שפה
דמיינו מנוע חיפוש שיודע להבין סלנג מקומי, שפת גוף בתמונות, או אינטונציה בקול, ולתרגם זאת לכוונת משתמש מדויקת. כלים אלו יכולים לשנות את הדרך בה פלטפורמות מפרסמות, מנתחות קהל ומבצעות פרסונליזציה.

📌 דוגמה: פלטפורמות כמו Google Ads ו-Meta כבר היום משתמשות ב-NLP. אך שילוב יכולות כמו של DolphinGemma יאפשר להן להבין רגשות, רמזים סמויים ואינטונציה – לא רק מילים גלויות.

תובנות על אינטליגנציה לא אנושית
המודל מאתגר את ההנחה שהבינה המלאכותית צריכה "להיות אנושית" כדי להבין שפה. הוא מלמד אותנו על אפשרות לבינה בין-מינית או בין-מינית-טכנולוגית, שבה מערכות מסוגלות להבין ולתפקד בשפות שונות לחלוטין משלנו.

 
אתגרים ואתיקה: עד כמה רחוק אפשר ללכת?

האם אנחנו "מרגלים" אחרי בעלי חיים?
יש מי שמעלה את השאלה – האם ראוי לנסות לפענח את שפת הדולפינים ולפלוש למרחב התקשורתי שלהם? האם יש להם "זכות לפרטיות"?

שימוש לרעה בטכנולוגיה
בדומה לחששות סביב AI בתחומים כמו מעקב, פרסום פולשני או פייק ניוז, גם כאן עולה השאלה:
מה יקרה אם מודלים מסוג זה יופעלו כדי לחדור לתקשורת בין קהילות אנושיות (או לא אנושיות) למטרות מסחריות, צבאיות או פוליטיות?

 
דוגמאות דומות מהעולם: AI שפותר בעיות שאינן אנושיות
🔹 Elephant Listening Project – יוזמה שמנתחת תקשורת של פילים באפריקה בעזרת AI כדי למנוע ציד בלתי חוקי.
🔹 BirdNET – אפליקציה מבית Cornell University שמשתמשת ב-AI כדי לזהות שירי ציפורים, ומספקת מידע אקולוגי חשוב.
🔹 Whale Synthesizer – מודל ניסיוני שמתרגם קריאות של לווייתנים לתבניות מוזיקליות ניתנות לניתוח.

 
DolphinGemma – יותר מרק שפה של דולפינים, מהפכה של ממש
הפיתוח של DolphinGemma על ידי גוגל הוא לא רק הישג טכנולוגי יוצא דופן, אלא סמל ליכולת של הבינה המלאכותית לפרוץ גבולות תרבותיים, מינים וטבעיים.

העתיד של הבינה המלאכותית לא נעצר בתרגום מילים – הוא מתרחב ליכולת להבין הקשרים, רגשות, מצבים ואפילו חוויות שונות בתכלית מהחוויה האנושית.
🔍 ולנו, כמשווקים, אנשי טכנולוגיה וחוקרים – נותר לשאול: איך אנחנו יכולים להשתמש בכלים האלה באחריות, בחכמה, ובעיקר – באנושיות?

גילוי נאות: באיתור התוכן לכתיבת המאמר בוצע שימוש בכלי הבינה המלאכותית ChatGPT
 

*אם יש לכם הערה, טענה או מענה לגבי המאמר שקראתם כעת, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר

אולי יעניין אתכם גם

  • על בינה מלאכותית, סטורי ומה שביניהם

    בחודשים האחרונים מי מבינינו שמשתמש באינסטגרם צופה (נכון לומר - נאלץ לצפות) בעלייה חדה בכמות של פרסומי סטורי ספציפיים. לא, אני לא מדבר על הסרטונים של הקאוצ'רים שבדיוק סיימו משמרת בבורגראנץ' והתפנו ללמד אותנו איך להרוויח מיליונים.

    אני מדבר על תמונות, ודיוקנים עצמיים שנוצרו על ידי יישומי בינה מלאכותית (AI - Artificial Intalagence), כדוגמת - Dall-E ו Mindjourney, והפכו לנחלת הכלל. יישומי בינה מלאכותית אלה מהווים את הדבר הבא ששוטף את כל הרשתות החברתיות, וללא ספק מובילים למהפכה בתחום, והופכים את הבינה המלאכותית לנגישה וידידותית גם לאלו שלא הכירו אותה או חששו מהשימוש בה.

     

    • תאריך 11/12/2022
    • זמן קריאה 5 דקות קריאה
  • צ'אטבוט הבינה המלאכותית של גוגל (Bard) זמין לשימוש בעברית!

    השקת דפדפן הבינה המלאכותית החדש של מיקרוסופט (The New Bing) בסוף חודש פברואר האחרון תפסה את גוגל עם המכנסיים למטה, והציבה אותה בעמדת נחיתות אשר הייתה כמעט זרה לה.

    בשל הפיגור המשמעותי בו ניצבה גוגל החלה לזרז את תהליך הפיתוח של Bard, צ'אטבוט הבינה המלאכותית המתחרה שלה, ומהירה להשיק את גרסת הבטא שלו בסוף חודש אפריל האחרון על אף הכשלים המהותיים אשר היו קיימים בו ויכולותיו הלא מרשימות בלשון המעטה בהשוואה לשאר המתחרים בשוק. 
    כעת, כחודשיים וחצי לאחר השקתו הראשונית הפך השירות לזמין גם בשפה העברית, ואנו בחנו אותו עבורכם ושרדנו כדי לספר.

    • תאריך 16/07/2023
    • זמן קריאה 3.5 דקות קריאה