הדו"ח הסביבתי האחרון של גוגל חושף עלייה משמעותית בפליטת גזי החממה שלה, ומדגיש את האתגרים ההולכים וגדלים שעמם מתמודדת ענקית הטכנולוגיה בעמידה ביעדי האקלים שלה, בדגש על פליטות שהם תוצר פעילות בתחום בינה מלאכותית (AI). היעד השאפתני של החברה לצמצם בחצי את פליטת הפחמן שלה עד 2030, בהשוואה לקו הבסיס של 2019, נראה כעת מאתגר יותר מכיוון שסך הפליטות שלה עלו בשיעור של 48 אחוזים מאז 2019.
בשנת 2023 לבדה, גוגל ייצרה 14.3 מיליון טונות של פחמן דו חמצני, המהווה עלייה של 13 אחוזים מהשנה הקודמת. רמה זו של פליטות שווה בערך לתפוקת CO2 שנתית של 38 תחנות כוח מופעלות בגז. האשמים העיקריים בזינוק זה, הנם - הפעילות עתירת האנרגיה של מרכזי הנתונים של גוגל ופליטות שרשרת האספקה הנרחבת שלה.
מרכזי נתונים, החיוניים לפונקציונליות של AI וטכנולוגיות מתקדמות אחרות, הם זוללי אנרגיה ידועים לשמצה. הגיחה של גוגל לעידן ג'מיני, שבו היא שילבה בינה מלאכותית בחיפוש ובמוצרים אחרים שלה, החמירה את הבעיה הזו. הדו"ח הסביבתי מדגיש את עלויות האקלים הפוטנציאליות הקשורות לכלים החדשים הללו. החברה מכירה בדרישות האנרגיה המשמעותיות של מחשוב בינה מלאכותית ובפליטות מהשקעות מוגברות בתשתית טכנית.
"כאשר אנו משלבים עוד בינה מלאכותית במוצרים שלנו, הפחתת הפליטות עשויה להיות מאתגרת בשל הגדלת הדרישות לאנרגיה מהעוצמה הגדולה יותר של מחשוב בינה מלאכותית, והפליטות הקשורות לעלייה הצפויה בהשקעה בתשתית הטכנית שלנו", נכתב בדו"ח. צריכת החשמל של מרכז הנתונים של החברה בלבד עלתה ב-17 אחוזים בשנת 2023, מגמה שהיא צופה שתימשך.
ההשפעה הסביבתית של מרכזי נתונים אינה עניין של מה בכך. גוגל מעריכה שמרכזי הנתונים שלה היוו עד 10 אחוזים מצריכת החשמל של מרכזי הנתונים העולמיים בשנת 2023. ככל ש-AI ממשיך להתפתח ולדרוש יותר כוח חישובי, דרישות האנרגיה של מרכזי הנתונים הללו יעלו בהכרח. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), מרכזי הנתונים בעולם משתמשים כיום בסביבות 1 אחוז מהחשמל העולמי. עם זאת, תעשיית הבינה המלאכותית המשגשגת עלולה לגרום לנתון זה לגדול פי עשרה עד 2026.

קרדיט: גוגל
הביקוש הגובר לחשמל מגלם סיכונים משמעותיים. בארצות הברית, המארחת את רוב מרכזי הנתונים בעולם, יש חששות שהעלייה התלולה בצריכת החשמל מ-AI עלולה להכריע רשתות חשמל. מצב זה עשוי להאריך את ההסתמכות על מפעלי פחם וגז, ולפגוע במאמצים לעבור למקורות אנרגיה נקיים יותר.
גוגל אינה לבד במצוקה הזו. מיקרוסופט, עוד מומחית טכנולוגיה שהשקיעה משמעותית בבינה מלאכותית, ראתה את פליטת גזי החממה שלה עולה בכ-30 אחוזים בין השנים 2020 ל-2023. עליות אלו מדגישות מגמה רחבה יותר בתעשייה, שבה המירוץ לקידום טכנולוגיות AI מתנגש עם מחויבויות האקלים הארגוניות.
בתגובה לטביעת הרגל הפחמנית הגוברת שלה, גוגל שואפת לשפר את היעילות האנרגטית של דגמי הבינה המלאכותית, החומרה ומרכזי הנתונים שלה. בנוסף, החברה שואפת לפעול על אנרגיה נטולת זיהום פחמן מסביב לשעון בכל רשת חשמל שהיא מנצלת עד שנת 2030. עם זאת, השגת יעד זה תהווה אתגר אדיר בהתחשב בדרישות האנרגיה המתגברות.
המפגש בין פיתוח בינה מלאכותית וקיימות סביבתית הוא נושא קריטי שחברות טכנולוגיה חייבות לטפל בו. בעוד שהתקדמות טכנולוגיות AI טומנת בחובה פוטנציאל עצום, יש להן גם עלויות סביבתיות משמעותיות. איזון בין חדשנות לקיימות ידרוש לא רק התקדמות טכנולוגית ביעילות אנרגטית אלא גם שינויים אסטרטגיים בפרקטיקות ובמדיניות הארגונית.
הדו"ח הסביבתי של גוגל משמש תזכורת למורכבות הכרוכה בחתירה לקדמה טכנולוגית תוך חתירה לאחריות סביבתית. עם התפתחות עידן Gemini AI, יכולתה של החברה לחדש תהיה מבחן מכריע למחויבותה ליעדי האקלים. הדרך קדימה תדרוש מאמצים משותפים כדי ליישב את היתרונות של AI עם הצורך הדחוף לצמצם את ההשפעה הסביבתית שלו.
גילו נאות: באיתור התוכן לכתיבת המאמר בוצע שימוש בכלי הבינה המלאכותית ChatGPT